משה קופפרמן 50 שנים של נייר – יוני 2008
התערוכה "משה קופפרמן – חמישים שנים על נייר" מוצגת לציון חמש שנים לפטירתו של האמן ולראשיתה של פעילות רציפה בבית הזה, שתכליתה לתעד ולשמר את יצירתו ולהביא את דברה ברבים.
יצירתו של קופפרמן הבוגר, משנת 1975 ואילך, מתקיימת בשני גופי עבודה מובחנים: מחד גיסא "הציורים", שמם הגנרי של רוב רובם של ציורים בצבעי-שמן (לעתים בתוספת של חומרים אחרים) שצוירו על בד או חומרים אחרים; ומאידך גיסא ה"עבודות על נייר", השם, הגנרי גם הוא , שניתן למכלול היצירות שבוצעו בחומרים שונים על גבי גיליונות נייר בפורמטים גדולים. קופפרמן בחר במונחים "ציור" ו"עבודות על נייר"
כדי להטעים עובדה חשובה מכל בעיניו, המשותפת לשני גופי היצירה: העבודה המוגמרת אינה אלא נקודת העצירה בסיומו של תהליך ממושך, היא סך כל הפעולות שנערמו על גבי המצע. לפיכך העבודה, עם שהיא סיכום, היא חשיפה: היא מגלה לעינינו החלטות והחלטות-נגד, הוספות וגריעות, העצמות והרפיות-מתח, סיכומי-ביניים שהם כתחנות הפזורות על-פני "כל הדרך כולה".
"העבודה" היא הרפתקה של ממש. הוודאות היחידה היא לובן הנייר. כל השאר ניתן לבחירתך, ולהחלטתך, ולאמצעים ולאופנים שנתנסית בהם ואת יעילותם אמדת, ותשוב ותזדקק להם ולשכמותם, לא להשגת מה שכבר השגת, ובחנת, ואישרת, אלא מה שטרם ניסית וחווית – הדבר שטרם נזדמן לך.
הרפתקה בשלבים. היא מתנהלת לפי סדר מסוים של "פעולות" (כל פעולה ו"סיכום הביניים" והסיכוי/סיכון שהיא מזמנת ל"פעולה" הבאה). "סדר הפעולות אינו חשוב", אומר קופפרמן ב -1979. "סדר טוב הייתי יכול לקבל גם מאחרים. בסדר הפעולות שלי יש שינוי שקיבלתי גם מעצמי".
כל ה"עבודות על נייר" נוצרו על גבי שולחן העבודה שקופפרמן התקין במו ידיו באטלייה הסמוך, שנחנך לביקור ביום פתיחת התערוכה שלפנינו. שולחן זה שימשו בנאמנות מאז שבא מניו יורק, ב 1975, במשך כמעט שלושים שנה, ובו יצר גם קבוצות רבות של רישומים קטני-מידות.
***
התערוכה אינה מבקשת להציג את מלוא היקף היצירה של קופפרמן על גבי נייר. העדפנו להציץ אל רוב פניה, אל היבטים בה מוכרים יותר ומוכרים פחות. ככלל היא שואפת להראות כיצד קופפרמן הרשם פעל בקבוצות, בסדרות: כך כבר פנקסי המתוות מאמצע שנות השישים, הן שנות ההכנה האינטרוספקטיבית של חבר הקיבוץ; וכך ה"רישומים המאורכים" וה"לוקשים" מ- 1976 שנעשו על שאריות של נייר ליטוגרפי; כך "ניירות שולחן העבודה" מ- 1977 ואילך, ה"דפים המאוכלסים" מ- 1979, ה"מגילות הגדולות" ו"קבוצות 16 היחידות" הזעירות, שתי הקבוצות משנת 1987 ואילך; ולבסוף ה"קרטונים", מ- 1994 ואילך.
ובין לבין, קבוצות רישומים המגיבים לאירועים ספציפיים, כמו רישומי הקבוצה "עם בירות – אחרי בירות – עם בירות" והרישומים לזכר אמיל גרינצוויג וגם קבוצות חשובות של הדפסי אבן והדפסי-רשת. כל אלה הם בחזקת פרק אחר בסוגיית העבודה על נייר/עם נייר של קופפרמן, והם הוצגו בעבר בבית זה. מי שאינם שייכים במפורש ל"קבוצה", הם אותם שעשועי קרטון מקופלים, שהם כמו דגמים לפסלים, אולי כמו וידויים שבין אדם לעצמו, ושלעשייתם, ממש כמו בציור וברישום, גייס קופפרמן את מלוא כובד הראש ויותר משמץ של הומור.
יונה פישר – אוצרות וטקסט
