X פעולות ועוד פעולה, משה קופפרמן, אמן I יונה פישר אוצר – יוני 2023

"תערובת מוזרה בין בירוקרט ובין כומר" היה מאז ומתמיד תפקידו של האוצר, טוען דוד לוי שטראוס. משמעו של דבר הוא שהפיצול המהותי בין ניהול ובקרה של עבודות ציבוריות ובין ריפוי נפשות, בין משפט ואמונה — נוכח מראשית הדרך של המעשה האוצרותי. האוצר יונה פישר לא היה בירוקרט ולא כומר, אלא יותר נגן בפרטיטורה, המעידה על שיתוף הפעולה ההדוק בין הנגנים המבצעים: משה קופפרמן, אמן | יונה פישר, אוצר.

שני חללי התצוגה פורשים בסדר כרונולוגי ייצוגים מתוך חמש תערוכות מרכזיות, בארץ ובחו"ל, שהציג קופפרמן ואצר פישר לאורך השנים, משנות ה־ 60 ועד שנות ה־ 2000 . התערוכות ההיסטוריות מייצגות חמישה עשורים: תערוכה ראשונה במוזיאון ישראל בירושלים (שנות ה־ 60) ושלוש תערוכות בינלאומיות (משנות ה־ 70 , משנות ה־ 80 ומשנות ה־ 90), המוצגות בחלל הגדול; ותערוכה אחרונה־ראשונה, שהוצגה כאן בבית האוסף) בשנות ה־ 2000 (, המוצגת בחלל הקטן. הייצוג של כל תערוכה מורכב מעבודות מרכזיות שהוצגו בה ומסמכים הנקשרים אליה, ביניהם: מתווים, מודלים, שרטוטי הצבה, טקסטים וקטלוגים. האוצר מבאר בהם, גם לעצמו ובכל פעם מחדש, את הסגנון המופשט המהודק של האמן בכותבו על תהליכי העבודה שלו ועל ההקשר של יצירתו לאמנות הבינלאומית.

המהלך האוצרותי מתייחס לנקודת הזמן שבה כל תערוכה הוצגה כסיכום של כל מה שהתרחש עד אליה בתהליך היצירה של קופפרמן. גישה זו תואמת את השיח שהתפתח במקביל מאז שנות ה־ 60 על אוצרות כפעולה המתאפיינת בשיתופי פעולה אמן־אוצר ובהסטת הדגש מהאובייקט אל התהליך. פישר אימץ גישה זו בפעולה האוצרותית שלו, התואמת גם את קופפרמן, שהעיד על יצירתו כמהלך של סוגי פעולות בזמן הווה: "הפעולות החוזרות הן 'פעולה על פעולה, פעולה סמוך לפעולה, פעולה כנגד פעולה'". התערוכה X פעולות ועוד פעולה, הן כסך הפסיעות המשותפות שלהם לאורך הדרך ועוד פסיעה.

לתערוכה האחרונה־ראשונה אחרי מותו של קופפרמן ב־ 2003, ראשית הדרך (ציורים 1968-1958), מוקדש מרחב עצמאי, המצביע על ייחודיותה וחשיבותה כעדות להתחלה ולסוף. ייצוגיה ניכרים בציור מוקדם שפישר זיהה בו את "הפרידה מהפיגורטיבי" בצד הציורים האחרונים שיצר, המציינים את "קצה הדרך":  כך כתב בדף התערוכה: "אחת מהן היא התמונה האחרונה שקופפרמן חתם עליה, ואחרת היא ציור לא גמור, כפי שנותר על הכן שבאטליה". בתום התערוכה ההיא חזרה העבודה הבלתי גמורה למקומה הקבוע על הכן, באטלייה. לתצוגה הנוכחית התווספו רישומים מהמגירה פרי עטו של פישר, המתארים מצבי פיזור ובנייה, כמוהם כמעשה האוצרות. פרטיטורה אישית של שניים, אוצר ואמן.

אוצרת: רוני בן־דור

טקסט: עירית כרמון פופר