Kobi Amiel: One, Two! – May 2021

kobi 2

Originally the exhibition was suppose to include parts of an installation presented in my graduation project from art school witch was created during the covid 19 pandemic and was aimed into a more “inclusive” perspectives and references. When the opportunity to exhibit at the “kupferman museum” unfolded I found myself working towards more exclusive manner and the subject of the work went to the territories of a journey outside. Wandering about and the anxieties and possibilities of the things that can go wrong: for example the flat tent stretched on the wall that suggests a map and s.o.s signs, the boots in the center of the installation filled until the top in rubble. A barbecue grill turns into a trap, and a travelling trolley becomes a sound box popping out from a 3 meter tall shower head and so on.

Koby Amiel, May 2021

Talia Ben Abu – Works – September 2019

עבודותיה של טליה בן אבו מוצגות בדיאלוג בין-דורי עם עבודותיו של משה קופפרמן.
בין שני האמנים מפריד דור, וגם סקאלת צבעים שונה, אך משותף להם העיסוק בבניה והרס, בחזרתיות ובזמן. בן אבו מפגישה בין שכבות שונות של צורות וצבעים אשר מתנגשים, נספגים ומשתלבים אחד עם השני ויוצרים עולם דימויים המצוי בטווח בין המופשט לפיגורטיבי.

מכבש ההדפס, המכניזם שבישר את מהפכת ההפצה ופתח את עידן השכפול המכאני, מקבל תפקיד שונה בידיה של האמנית, ומתפקד כאמצעי ליצירת דימוי יחידני המאתגר את מערכת הכללים ארוכת השנים של עולם ההדפס. הנייר עובר שוב ושוב במכבש וכמו צובר בזיכרונו את הפעולות של האמנית. הדימוי הסופי נראה כחשיפה של שכבות ארכיאולוגיות דחוסות אך מלאות אויר וחלל. אותו רגע בו נוצר הדימוי על גבי הנייר הוא גם הרגע בו רישום הדיו המקורי נמחק ונעלם.

תהליך היצירה רווי בהתבוננות וחיפוש אך גם במקריות והפתעה. כמו תנועה איטית של קליידסקופ, הדימוי הוא מפגש פואטי שקיים לרגע, זיכרון של מקום, תחושה מוכרת, צירוף שעלול גם להתפרק בחזרה לצורות וצבעים בסיסיים ולהעלם.

עידו מרקוס, אוצר